חמרים חמרים

"וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם, וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ"

הצפרדעים נערמו בערמות רבות, והן הבאישו את ארץ מצרים.

החומר הוא מידת הנפח הגדולה ביותר. בלשון חז"ל הוא נקרא 'כור'. יחזקאל הנביא דיבר על שיעורי המידות, ואמר: "וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר – הָאֵיפָה", כלומר: בכל חומר יש עשר איפות. באיפה אחת יש עשרה עמרים: "וְהָעֹמֶר, עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות ט"ז ל"ו).  בפרשת בהעלתך מסופר שבני ישראל אספו כמות גדולה של שׂליו: "הַמַּמְעִיט, אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים", שהם 1000 עמרים, פי 1000 מכמות האוכל היומית של כל אחד מבני ישראל[1].

דגורין

אונקלוס תרגם את המילה "חמרים" – דְּגוֹרִין. את הפסוק "וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל" שנאמר בפרידת יעקב מלבן, תרגם אונקלוס: "וּנְסִבּוּ אַבְנִין וַעֲבָדוּ דְגוֹרָא", ולבן הארמי בעצמו תרגם את המילה "גַּלְעֵד" וקרא לו "יְגַר שָׂהֲדוּתָא".

משמעות השורש 'דגר' היא מלשון כינוס ואסיפה. העופות דוגרים, כלומר אוספים את הביצים למקום אחד כדי לרבוץ עליהן.

דגירת העופות מוזכרת פעמיים בתנ"ך.

ישעיהו אמר שבחורבות ממלכת אדום, יקננו ציפורים רבות ללא הפרעה, מפני שלא יהיה אדם שם: "שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז (שם של ציפור) וַתְּמַלֵּט, וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ".

ירמיהו אמר: "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט". בפסוק זה נמשל האדם שמתעשר במרמה לציפור ששמה 'קורא'. פירושים רבים נאמרו על הקורא, אך לפי רוב הדעות מדובר כאן על ציפור שגונבת ביצים או אפרוחים מציפורים אחרות. רש"י זיהה את הקורא עם הקוקיה, ואת המילה 'דגר' הוא הסביר כקריאה וצפצוף לאפרוחים כדי למשוך אותם אליה. אנו יודעים שהקוקיה, לא רק שלא גונבת ביצים ואפרוחים, אלא בדיוק להפך: היא מטילה את ביציה בקינים של ציפורים אחרות.

פירושים אחרים (רד"ק) מזהים את הקורא עם אחד המינים הקרובים לחוגלה, ואכן עוף זה נוהג לגזול ביצים מקוראים אחרים. יונתן תרגם את המילים "קֹרֵא דָגַר": "הָא כְּקוֹרָאָה דִּמְכַנֵּשׁ בֵּעִין", כלומר: כקורא האוסף ביצים.
פרופ' יהודה פליקס סיפר שמצא באזור ירושלים קן של חוגלה עם 32 ביצים, שכנראה נאספו מחברותיה [2].

בספר איוב נאמר: "כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ, וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם". התרגום הארמי כתב: "וְעַל אַרְעָא תִּדְגָּר". זה אולי המקור לשימוש במילה דגירה במשמעותה המקובלת כיום: חימום הביצים.

קורא וקוקיה

קוקיה מימין, וקורא משמאל. מתוך ויקיפדיה

כפילות

הכפילות 'חמרים חמרים' מתארת את איסוף הצפרדעים בערמות רבות.

בתנ"ך יש כמה מקרים של הכפלת מילים כדי לתאר חזרה על פעולה פעמים רבות.

חזקיהו מלך יהודה ציווה על העם לתת מעשר מתבואתם לכהנים וללוויים:

"וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם
לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'…
הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וּדְבַשׁ
וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה וּמַעְשַׂר הַכֹּל לָרֹב הֵבִיאוּ…
וַיִּתְּנוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת".

בתהילים נאמר: "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן", כלומר: המלכים יוצאים למלחמה ונודדים אחורה (נסוגים) שוב ושוב.

יואל הנביא תיאר את ההרג הרב שיהיה בצבא הגויים המתקבצים סביב ירושלים: "הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ", כלומר עוד ועוד הרוגים.

מילות זמן שנכפלות, מתפרשות גם כן כחזרה שוב ושוב. לדוגמה:

"וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם, וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ".

"עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה".

בפרשת בשלח נאמר על המן: "וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס". הביטוי "בבוקר בבוקר" מופיע עוד פעמים רבות בתנ"ך. יש מפרשים שכוונת הביטוי היא 'מוקדם בבוקר', עוד קודם הזריחה, אבל יש מפרשים: מדי בוקר, יום אחרי יום.

לחי החמור

"וַיִּמְצָא לְחִי חֲמוֹר טְרִיָּה,
וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ, וַיַּךְ בָּהּ אֶלֶף אִישׁ.
וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן:
בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם,
בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ
"

מה פשר השיר שחיבר שמשון לאחר שהרג 1000 פלשתים עם לסת של חמור?

נהוג להסביר ששמשון השתמש כאן בכפל לשון. החמור הראשון שהוזכר, 'לְחִי הַחֲמוֹר' זו אכן עצם של חמור, אבל החמורים האחרים, 'חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם', הם מלשון ערימות, שגוויות הפלשתים נערמו שם. יונתן תרגם: "רְמִיתוּן דְּגוֹרִין", כלומר: עשיתי אותם לערמות.

המילים "חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם" מזכירים פסוק אחד בסוף שירת דבורה:

"הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל,
רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר"

פסוק זה אמרה דבורה על הנשים שניסו לנחם את אמו של סיסרא, ואמרו לה שבוודאי בנה עכשיו מחלק את השלל ולוקח לעצמו נשים רבות מבנות ישראל. 'רַחַם רַחֲמָתַיִם' פירושו: אישה אחת, או נשים רבות. זו לשון זלזול, כאילו יש נערות רבות שנפלו בשבי, ואף אחד לא סופר כמה נערות לוקח לעצמו כל חייל.

כך גם מסבירים את שירו של שמשון: בלחי החמור, היכיתי את הפלשתים וערמתי מהם ערמות רבות של חללים, עד שהיה קשה לספור את הערמות.


 

[1] בשם ידידה אחי

[2] טבע וארץ בתנ"ך, פרק 44

5 מחשבות על “חמרים חמרים

  1. לגבי חזרה על אותו שם: שמתי לב שכשחוזרים פעמיים על השם של מי שפונים אליו, זה מבטא זעקה, קריאה נואשת וכו':
    אלי אלי למה עזבתני
    בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני
    אבי אבי רכב ישראל ופרשיו
    הוי אריאל אריאל
    אינני מצליח להיזכר בעוד דוגמאות.

    אהבתי

    • אבי – אבי
      אבן – אבן
      אברהם – אברהם
      אבשלום – אבשלום
      אוי – אוי
      אחיך – אחיך
      איש – איש
      אכול – אכול
      אכל – אכל
      אל – אל
      אלי – אלי
      אמה – אמה
      אמן – אמן
      אמר – אמר
      אני – אני
      אנכי – אנכי
      אסף – אסף
      ארבעה – ארבעה
      אריאל – אריאל
      ארץ – ארץ
      אשיב – אשיב
      אשם – אשם
      בא – בא
      בארת – בארת
      בבקר – בבקר
      בדרך – בדרך
      בהרת – בהרת
      בכו – בכו
      בכנור – בכנור
      בני – בני
      בערב – בערב
      בצע – בצע
      ברזל – ברזל
      גאה – גאה
      גבהה – גבהה
      גדול – גדול
      גדר – גדר
      גוי – גוי
      גזל – גזל
      דבחין – דבחין
      דבר – דבר
      דלה – דלה
      דרך – דרך
      דרש – דרש
      האדם – האדם
      האח – האח
      הב – הב
      הגד – הגד
      הגר – הגר
      הו – הו
      הוי – הוי
      הידד – הידד
      היה – היה
      הלוט – הלוט
      הלך – הלך
      הם – הם
      המונים – המונים
      הנבאים – הנבאים
      הנני – הנני
      הנער – הנער
      העד – העד
      הקרב – הקרב
      הרמש – הרמש
      הרעים – הרעים
      השרץ – השרץ
      התעוררי – התעוררי
      התשפט – התשפט
      ודרך – ודרך
      וכזאת – וכזאת
      ועיר – ועיר
      ועם – ועם
      ועשהאל – ועשהאל
      זבח – זבח
      זהב – זהב
      זמרו – זמרו
      זרע – זרע
      חי – חי
      חכמת – חכמת
      חלילה – חלילה
      חמרם – חמרם
      חמש – חמש
      חמשים – חמשים
      חמשת – חמשת
      חן – חן
      חנני – חנני
      חרב – חרב
      טבחה – טבחה
      טבח – טבח
      טרף – טרף
      יברך – יברך
      יבשו – יבשו
      ידדון – ידדון
      ידע – ידע
      ידרך – ידרך
      יהוה – יהוה
      יה – יה
      יום – יום
      ילד – ילד
      יעקב – יעקב
      יצא – יצא
      יצמיתם – יצמיתם
      יקד – יקד
      ירק – ירק
      כסף – כסף
      לאיתיאל – לאיתיאל
      לבש – לבש
      להם – להם
      לזהב – לזהב
      לחרב – לחרב
      לך – לך
      למות – למות
      למעלה – למעלה
      למעני – למעני
      לנתחיה – לנתחיה
      לעלות – לעלות
      לרעב – לרעב
      לשבי – לשבי
      מאד – מאד
      מדינה – מדינה
      מוסד – מוסד
      מזבח – מזבח
      מטה – מטה
      מלך – מלך
      מלכא – מלכא
      מנא – מנא
      מעט – מעט
      מעי – מעי
      מעלה – מעלה
      מעל – מעל
      מצאי – מצאי
      משה – משה
      משפחות – משפחות
      משפחת – משפחת
      נדמה – נדמה
      נדר – נדר
      נחלה – נחלה
      נחמו – נחמו
      נח – נח
      נלחם – נלחם
      נפלה – נפלה
      נשאל – נשאל
      נתונם – נתונם
      נתנים – נתנים
      סביב – סביב
      סורו – סורו
      סלו – סלו
      עברו – עברו
      עדר – עדר
      עוה – עוה
      עורי – עורי
      עיני – עיני
      עיר – עיר
      עליכם – עליכם
      על – על
      עמדו – עמדו
      עמי – עמי
      עצר – עצר
      ערו – ערו
      עשק – עשק
      עשרה – עשרה
      עשרון – עשרון
      פינחס – פינחס
      פעל – פעל
      פרץ – פרץ
      צא – צא
      צדק – צדק
      קדוש – קדוש
      קו – קו
      ראשי – ראשי
      רע – רע
      שבעה – שבעה
      שבעים – שבעים
      שובו – שובו
      שובי – שובי
      שלום – שלום
      שם – שם
      שמואל – שמואל
      שמעו – שמעו
      שמע – שמע
      שנים – שנים
      שעלים – שעלים
      תרח – תרח

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s